הקליעה כדרך לחיבור אל השפע סביבנו...

האם כשאני קולע אני גם עושה את העולם מקום טוב יותר?

אז נהיה לרגע כנים עם עצמנו, כשאנו מלקטים חומר אנו לוקחים.

לפעמים אפשר למצוא חומר קליעה שכבר סיים את תפקידו על הצמח כמו למשל סנסני תמרים או מחטי אורן וגם אז יש לאלה תפקיד חשוב בביומסה של המערכת האקולוגית, לעתים החומר המשמש לקליעה הוא גם חלק שעדיין נחוץ, לצמח עצמו או ליצורים החיים סביב הצמח.

כשאני אוסף חומר לקליעה חשובה גם ההקשבה וההתבוננות, לעמוד אל מול סבך הסוף או המטפס שבחורש, לנשום ולהקשיב, האם אני עומד להטריד את מנוחתה של ציפור או את שירת החיזור של הצפרדעים?

האם הצמח הזה שמולי מספיק שופע ואיתן כדי לוותר על הגבעולים שאני מבקש לקחת ועדיין להישאר בשגשוג?

האם אני יכול אף להיטיב עם עץ חנוק הכורע תחת נטל השרביטן המטפס עליו?

האם אדע לקחת במידה?האם לקחתי בחשבון את התועלת שיוצר הצמח לסביבתו, האם זו תפחת אם אקח עכשיו ממנו?

ואולי השאלה החשובה מכולן - האם הצלחתי ללמד את הדור הבא לראות את הברכה שנותן הצמח ולשמור עליה? יש שאלות שצריך לענות עליהן עם הראש ועם הלב יחד...